גבאי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעה של סוכן ביטוח כנגד חברת ביטוח בסך 108,000 ₪, בגין אי תשלום עמלות - דמי גבייה, משנת 2003 ואילך בגין פוליסות שהונפקו קודם לכן, קיזוזים מעמלת נפרעים של עמלות היקף, כן חיוב התובע , סוכן הביטוח בגין הפרשי ריבית והצמדה שנגבו לטענתו שלא כדין ועוגמת נפש.

1.התובע סוכן ביטוח, אשר מכר עבור הנתבעת פוליסות ביטוח חיים החל מ-1993.

בין התובע לנתבעת חברת ביטוח רשומה בישראל, נכרת הסכם למתן שירותי תיווך פוליסות ביטוח חיים במסגרת חוזה עבודה אישי.

ההסכם האחרון בין הצדדים נחתם בשנת 2001.

בנוסף לכך מדי שנה, נהגה התובעת לפרסם את חוברת הנהלים השנתית שהיוותה את הנספח להסכם הכללי. בחוברת זו פורסמו השינויים בהסכם מול סוכני הביטוח לעומת ההסכם בשנה החולפת.

הפוליסות שבמחלוקת נשוא התובענה הופקו בתיווך התובע על ידי הנתבעת בין השנים 1996 ל-2002.

2.ברקע, מיזוג של חברת הדר חברה לביטוח עם חברת האם שלה הפניקס, שהחל רשמית ב-1.1.2004, אך מערכות המחשוב מוזגו כבר במרץ 2003.

כן הקמת וועדת בכר לכלל המשק בשנים 2004-2006, אשר בדקה את השלכות מתן האפשרות לניוד כספי גמל וביטוח בין חברות הביטוח והבנקים.

3.השאלות המשפטיות העומדות בפני הן:

א. מי זכאי לדמי הגביה כאשר הפוליסה מועברת לסוכן אחר?

ב. האם התובעת הייתה רשאית לקזז לתובע את הסכומים הנטענים מחשבון הכספים שהגיעו לו?

ג. האם הנתבעת רשאית לקזז הפרשי הצמדה מכספי מקדמות שלא מכוח הסכם מפורש?

4.ראש נזק ראשון - דמי גביה

"דמי הגביה" – היא עמלה המשולמת מדי חודש בחודשו עד סוף ימי הפוליסה, גם לאחר סיום תשלום העמלות הרגילות.

בהסכמי העבודה הכלליים לשנים 1996 עד 2002 שפורסמו ונחתמו על ידי הנתבעת צוין, כי החברה תשלם לסוכן 4 אחוז דמי גביה משנה ב' לחיי הפוליסה וזאת עבור פוליסות "קלאסיות" ופוליסות "קצבה, כאמור בנספח א' לכתב תביעה מתוקן.

בשנת 2001 נחתם עם הנתבעת הסכם עבודה אישי חדש- זהו ההסכם שהיה תקף למועד פרוץ המחלוקת בין הצדדים .

ההסכם אינו מפרט את הנוהל בסוגיה שבמחלוקת, אלא בסעיף 2.1 להסכם נ/2 נכתב:

"לסוכן ישולם עמלת רכישה ודמי גביה כפי שמפורט במערך עמלות החברה".

את הטעון תיקון, תיקן הסכם הכללי משנת 2003 המכונה "חוברת פעילות 2003" מאת האגף לביטוח חיים הדר נ/1 הוסדרה הסוגיה בסעיף 6: